חייב להודות שנזקקתי לשירותי גוגל הפעם, כדי לדעת מי מה מו וכמה לגבי תמיר גודמן, יען כי בכוחות עצמי לא הצלחתי לזכור יותר מדי מהסיפור הפרטי שלו.

זוכר את סיפור "ג'ורדן היהודי", כי ככה זה כשבתוך הכינוי שלך יושב אחד כמו ג'ורדן, וככה זה כשספורטס אילסוטרייטד מכין עליך כתבה.

זוכר את מכבי ת"א שהחתימה אותו לשלוש עונות בקיץ 2002, ואת העובדה שלא שיחק בה מעולם.

זוכר ששיחק קצת בגבעת שמואל, זוכר שעבר גם בקרית אתא, יודע שפרש במדי מכבי חיפה בליגה הלאומית והתלבש על ג'וב נחמד ומתאים, יש להניח ואף להניח יש, שמטרתו סיוע לילדים נזקקים מטעם המועדון דרך הכדורסל. יש אלף דרכים לעזור לנזקקים. ג'ורדן היהודי מצא אחת. נברכו ונעריכו על כך, בחסות מכבי חיפה כמובן.

האמריקאים, כידוע, מדביקים כינויים כמעט לכל שחקן שזז. בנוסף, הם גם אוהבים להפריז ולהתלהב. ועל כל זה אפשר להוסיף את העובדה שהם סופרים נתונים ועורכים סטטיסטיקות כבר בבתי הספר התיכון ובהתלהבות רבה. וכך יוצא שנערים מסוימים שרק החלו להתגלח, כבר סוחבים על גבם כל מיני תארים מחייבים, נתונים מכבידים ושאר כאלה.

הוא משך תשומת לב ממשית כשקלע 35 נקודות למשחק בבית ספר יהודי בבולטימור. 35 נקודות למשחק זה יפה ומכובד, לא נכחיש זאת, אבל מי יודע מה הלך שם בדיוק. בשלב מסוים הוא דורג בין 25 שחקני התיכוניים הכי טובים במדינת מרילנד. עוד אחד מאותם דירוגים שהאמריקאים מתמחים בהם ולא מרפים.

אני מניח שבאיזשהו שלב הוא היה גם הראשון בתולדות בית הספר היהודי בו למד, שהגיע ל-500 נקודות, 400 ריבאונדים, 300 אסיסטים, 200 חטיפות, 100 עבירות תוקף ו-50 קללות שבלב לכיוון השופטים, יו נואו. או משהו בדומה. זה כדורסל אמריקני, יו נואו. סופרים הכל מגיל אפס.

הדיבור על כוונתו לשחק במכללת מרילנד עשה המון רוח וצלצולים וכולם רצו לראיין אותו, עד שהתברר שמרילנד לא מוכנים להזיז ולשנות את לוח המשחקים שלהם וזה אומר לשחק בשישי-שבת. הוא ויתר והלך לטוסון, עשה מה שעשה, לא חזר על ההצגות מימי התיכון ובשלב מסוים עזב וטען שהמאמן אנטישמי.

נו, מה נאמר.

ואז הוא עזב הכל, ניסה להשאיר את האמריקאים עם הפנטזיות שלהם מאחור, חתם במכבי ת"א אבל די מהר התברר שמדובר בשחקן שרמתו אינה מאפשרת למועדון להתבסס עליו ביורוליג, נגיד את זה ככה.

הוא הושאל לגבעת שמואל, הגיע לקרית אתא, עשה צבא בדרך, נפצע בדרך, חזר לגבעה שוב – והרי לכם צילום המעיד על כך – ובאפון עקרוני עושה רושם שנהנה יותר מהחיים על המגרש בליגת קזינו מאשר מהכינוי ג'ורדן היהודי.

בשלב מסוים הוא חזר למרילנד, נרשם לאחת הקבוצות שם באיזו ליגה רבע מקצוענית או משהו, ובמקביל העביר הרצאות ושיחות ופגישות ותמיכה ועידוד ומה לא לילדים יהודים ברחבי אמריקה, ששיחקו כדורסל לצד שמירה על דתם. כל זה עד שחיפה וג'ף רוזן פגשו בו, או שמא הוא פגש בהם, ונרקם רעיון משותף. בספטמבר 2009 פרש רשמית וסופית כשהוא בן 27.

בואו נגיד ככה: הערך על שמו בויקיפדיה ארוך ומפורט יותר מאשר על דייויד ת'רדקיל האליל. ואני שואל: רבאק, היש צדק בעולם הזה? מצד שני, חוזר בי ומהר יען כי הנה, גם כאן ב'זה א-ב של כדורסלע' הערך על שם תמיר גודמן נסק עד חצי קילו טקסט. מי היה מאמין.