מבלי להשוות אחד לאחד, בכדורסל הישראלי ישנם לא מעט רכזים שמסתובבים בין הליגה הראשונה לליגה השנייה. ירון להט הוא אחד מאלה.
התחיל את הקריירה בבוגרים אי-שם בסביבות 1994 במכבי רמת גן, קבוצת הבית שלו, ואחרי ששיחק שם מספר שנים עבר לאוניברסיטת פרנסיס מריון. חזר לאותו ממקום ממנו יצא. קיבל צ'אנס נוסף, זה לא עבד טוב מספיק. מה לעשות. המון רצון היה שם, שאפתנות, לחיים סמוקות משל היה גיא קנטור לפחות, ובשנת 2000 עזב את ליגת קזינו עד 2006.
לאורך כל השנים האלה הסתובב למטה.
רמת השרון, מכבי פ"ת, הפועל חולון, רמת אפעל. ואז הופה – חזר לניסיון נוסף בבני השרון, יען כי ההבדלים אף פעם לא היו גדולים באמת מבחינת היכולות שלו, ובמקרים רבים מדובר בעיקר בבחירה להוביל מאשר להשתרך כמחליף שני או שלישי בעמדת הרכז.
ומאז שוב – חולון לעוד קדנציה, מ.כ. הבקעה, הפועל נס ציונה והפועל ת"א נכון לכתיבת השורות (דצמבר 2010).
יש בו להט, בלהט. שאפתן מאוד, מהיר, אמבציוזי, דוחף. בחור שאפשר לסמוך עליו. אולי לא הקלע הכי טוב, אבל אחד שאפשר לסמוך עליו. ועד היום הוא היה חלק מכמה וכמה (וכמה!) קבוצות שעלו לליגת קזינו: מכבי פ"ת, רמת אפעל, הפועל חולון וגבעת שמואל. כאמור, בחר להישאר למטה, להמשיך ליהנות ולהעלות.
והיתה גם עלייה קטנה יותר מהארצית ללאומית עם רמת השרון.
בקיצור, האיש נוגע בדברים והם הופכים לכדור פורח. בגיל 35 כמעט, נכון לרגע הכתיבה, הגיע הזמן שירון להט יקבל ערך ב'זה א-ב של כדורסלע'. עשה קילומטרז' ארוך, עשה.