הוווווווו, הקורקינט הגיע. לא נעים לומר, אבל הזמן באמת עושה את שלו כמו שהזקנים תמיד אומרים. למרבה המזל, הוא מרפא לבבות שבורים, אבל יש גם צדדים אחרים לזמן. הוא, למשל, משכיח מאיתנו אירועים, אנשים, עלילות. חבל.

כי מה באמת אנחנו זוכרים מקורקי נלסון, חוץ מזה שהוא היה גבוה מאוד, אמריקאי, מתאזרח בזכות נישואיו לישראלית, בלונדיני שתמיד הזכיר לי משום מה את גרג ווילצ'ר הקנדי של אריס סלוניקי, ושהוא שיחק במכבי ראשל"צ, בהפועל רמת גן ובמכבי ת"א (שמתם לב שמכבי ת"א אחרונה ברשימה, כן? לא אלופה – אין זכויות יתר).

לא, לא זוכרים הרבה. ברבות הימים, מספרים המספרים, האיש התגרש. מיכל, זהו, נזכרתי. קראו לאשתו מיכל.

רגע, בעצם אני זוכר שהוא שיחק גם במכבי דרום וירד איתם ליגה. אמת או לא אמת? נראה לי שכן, אם כי לא אתחייב על כך.

לפחות לגבי מכבי ת"א מה שזכור הוא, שבאותן עונות היתה מין תורנות על משבצת המתאזרח הגבוה. לפניו, או אחריו, לא ממש חשוב, הופיעו גם אדונים מכובדים דוגמת האווי לאסוף או גרג קורנליוס או אולסי פרי. וגם נלסון. בתורו.

ימיו בהפועל רמת גן היו נאים יותר. כשהוא מוקף בשועי עולם דוגמת אור גורן, סטיב שלכטר, סטיב קפלן ואביגדור מוסקוביץ', נלסון היה יעיל ודומיננטי מאוד.

האיש, יליד 1956, הגיע לבקר אותנו בפיינל פור 2008 כחלק מכבודה רצינית של שחקני עבר מדופלמים. אם תשוטטו בגוגל תמצאו ודאי את הכתבה שפורסמה עליו ב-YNET במסגרת סדרה שעסקה בשחקני עבר שהופיעו בישראל. הכל שם, יש להניח. ואם לא הכל, הרוב.

כך או אחרת, אחרת או כך, כדורסלע-האתר מתכבד לשלוף עוד צילום נאה ובלבדי אחד מתוך אותם ימים, הימים עצמם, בהם חרך נלסון את רשתות ארצנו בעיקר כשחקן רמת גן וראשל"צ. לא מעט בזכות ההוק-שוט המצוין שלו, כפי שמוכיח הצילום.

עם ראשל"צ הוא בכלל שיחק בליגה השנייה ועלה יחד איתה לליגת העל. שיחק איתו אז ג'ון וויליס, שגם הוא יקבל כאן ערך בבוא הזמן יש להניח ואף להניח יש. נלסון היה חלק מראשל"צ שהגיעה לגמר הפלייאוף נגד מכבי ת"א ב-1991 (יחד עם ג'ינו בנקס, אנדריי ספנסר, מיקי ברקוביץ' ואחרים) והפסידה 3:1.

במכבי ת"א נלסון שותף פחות. טוב, תמיד הם גמרו שחקנים על הספסל, המכבי האלה.