סביר להניח שחן נוסל לא יודעת, אבל המעקב אחריה מרחוק נמשך במסדרונות כדורסלע-האתר כבר מספר רב יחסית של שנים. למעשה, עוד מהתקופה בה שיחקו בויצ"ו הדסים מאבן יהודה. ואיך זה, תשאלו?

נו, תשאלו.

שאלתם. והנה התשובה: ביומן הכדורסל השנתי היו שנתיים, שלוש או ארבע, בהן הוקדשו מספר עמודים לאליפות בתי הספר העל תיכוניים לבנים ולבנות. אבן יהודה, עליהן פיקח מקרוב ומרחוק רלף קליין האגדי ז"ל, זכתה בתואר ונוסל הניפה את הגביע באותה שנה (2004, כנראה) בה הניף ניצן חנוכי את הגביע עם מטרווסט רעננה. או ככה לפחות זכור כאן.

מאותו זמן והלאה החל מעקב אחר נוסל החיננית, שרלף אמר עליה פעם שהוא מעריך אותה מאוד וחושב שהיא שחקנית מצוינת. גם נוסל שיבחה את רלף לא פעם, כמו שחקניות אחרות שצמחו מפרויקט הכדורסל הדסים, ומצאנו לנכון לעקוב אחר נוסל מאותה נקודת זמן והלאה.

כידוע לכל, כדורסל נשים הוא לא הצד החזק של כדורסלע-האתר, מה שלא מונע או מפריע הענקת ערכים לכדורסלניות ישראליות לרוב. אוקיי, לא לרוב אבל טיפין-טיפין ובהתמדה ועם הרבה רצון טוב. אז אולי לא נוכל לספר כל פרט מהקריירה של הנוסלית, אבל נתגאה לספר שיש לה אחות צעירה וכדורסלנית טובה בפני עצמה בשם ליאור; שהיא שיחקה בנבחרת העתודה ושבליגת הנשים יש ברזומה שלה שתי תחנות עד היום: מכבי רמת חן ובנות השרון.

היא ילידת 1986, 1.72 שזה נאה כרפאל וקבלו סקופון היסטרי – זהה בדיוק לגובהה של רעיית הנשיא, והיא גם נחשבת לידית-ידית בדרך כלל בתפקידה המוגדר כשוטינג גארד. מה נאמר ומה נוסיף, נוסל הינה.

אחר כך נכללה בסגל נבחרת ישראל, שהובל בידי שתי גארדיות אחרות, לירון כהן ושי דורון, ולא היה קל לזכות בדקות משחק לצידן. אבל, כאמור, נוסל הינה, וזה אומר הרבה ביטחון ביכולתה ובכישוריה.

אבל איפשהו ובסופו של דבר הכל נגמר ביום אחד בהיר, או שמא היה זה יום סגריר, וחן קמה, קיפלה הכל וסיימה את הקריירה לטובת לימודים נדמה לי, על אף שאינני, וגם למען קריירה נאה וצעירה כשדרת קווים בערוץ הספורט.