חבוב נמרץ זה, שחזותו, בעיקר כשהוא מזוקן, מזכירה את זו של עומרי כספי, שיחק בעיקר בליגה הלאומית. אהבנו את מרצו, את אגרסיביותו (איי, מאולץ, מאולץ, הטיות בעברית למלה לועזית?), את יכולתו במגרש הפתוח, השתתפותו בריבאונד ההתקפה וגם את הצ'אקה לשלוש, פה ושם, כאשר להט והאיר את אולמות הליגה הלאומית. יש לו מין כיפוף קל, לקרפלס, באזור הכתפיים. שחוח מעט קדימה מבלי משים. או אולי עם. מי יודע, לא טרחנו לשאול.

קרפלס זה היה חלק משמעותי בעלייתה של נס ציונה לליגת העל באביב 2013, ועוד לפני שיחק פה ושם בקבוצות דוגמת אליצור יבנה או מה זה היה. שיחק גם בנבחרות הצעירות של ישראל (אל נא תגזימו, לא נטרח כעת לחפש בארכיונים שנים וממוצעים).

במקור, נתקשה להכחיש זאת, גדל במחלקת הנוער של מכבי ראשל"צ. ונדמה כי המורה לספורט שלו אי-אז בימים היה דוד פליגל, האיש שגם צילם את התמונה שאתם רואים ברגע זה. פליגל זה אהוד ואהוב על תלמידיו לשעבר, זכה לחיבוק מקרפלס ומטל דן אל מול עיניים נשיאותיות באולם בנס ציונה. רגעים מאושרים למורה-צלם, שגידל שני מגודלים.

ולפתע, סורפריצה: קרפלס הצטייד בדרכון רומני ויצא לשחק בליגה הרומנית הראשונה בזכותו. דווקא בעת עלייתה של נס ציונה והאולי-הזדמנות שנוצרה לשוב לליגת העל בדלת הראשית, קרפלס עשה אחת ועוד אחת מהיר והגיע למסקנה שטוב לו רומניה. נו, שיהיה. למה לא. נברך על כך.

האם גם שם ישעט במגרש הפתוח כסוס שאיבד את בעליו? האם ישמש גם שם כגארד/פורוורד, שיפתיע את כולם וישמש נציג בכיר ומוביל לכדורסל הישראלים בשדות זרים?

אם נחיה גם נראה.