אורנית היתה ילדה גבוהה מאוד שהתלבטה בין בלט לכדורסל, אבל הגובה הביט לעברה בבוז וביטול וביטל את כל הלבטים (רק דייויד בלאט חסר כאן, כדי להשלים משפט מופתי).

יום אחד, הרבה זמן אחרי שכבר קיבלה את ההחלטה, התחרפן לאורנית שוורץ השכל, אז היא קלעה 35 נקודות עם נבחרת ישראל נגד נבחרת גרמניה באוסישקין-האולם. זה נחשב בזמנו להישג ענק של הנבחרת (איכשהו, אצל הנשים תמיד כל ניצחון בינלאומי הוא הישג ענק). מאותו זמן פחות או יותר, היא הפכה סופית ורשמית לאחת הטובות והמשפיעות בכדורסל הנשים.

היום קצת פחות, לא נכחיש זאת, ובנבחרת הנשים שעברה שינוי והצערה היא כבר לא נכללת, אם כי עדיין יש לה חלק חשוב בהצלחה של בנות השרון. שוורץ הפכה למין נודדת כזו – פעם ברמת חן, פעם ברמלה, פעם ברמת השרון, פעם בבני השרון והיתה לה גם תקופה קצרה בפריולו. איטליה, אלא מה. די מהר חזרה לכאן, עשו לה תרגיל או משהו. ואולי סתם לא היתה מספיק טובה כזרה, גם זה יכול להיות. פעם, מזמן, היא גם שיחקה במכללת וויליאם אנד מארי, שזה נשמע קצת כמו עמי ותמי או אמנון ותמר.

התארים שלה כאן באו עם רמלה ועם רמת השרון, שזה מה שעושות רוב הבנות ולפחות בתחום הזה היא לא המציאה איזשהו קונספט חדש ומהפכני. יש עליה 1.86 אם להיות לרגע כאחד העם, וגם זריקה נאה כרפאל לשלוש. זה קצת כמו ש-2.05 יזרוק שלשות למחייתו, אבל נתקלנו גם בכאלה אז אולי זה לא כל כך מוזר.

עדכון 2021: אחרי פרישה והקמת משפחה אורנית משמשת בשנים האחרונות בתפקיד מרכזי באגף המקצועי של איגוד הכדורסל.