"נער שעשועים הייתי/ הבנות עמדו בתור/ כל הזמן חיים עשיתי / לא היה לי מעצור / האמנתי שאני כבר / מחוסן מאהבה / לא ידעתי שהרגש / מחכה לי בפינה".

מקורות שאינם יודעים דבר מספרים ששיר זה, אותו מבצע לידור יוספי המופלא (?), נכתב על לא אחר מאשר עודד שעשוע, נער שעשועים מוסמך. ואם כותבים על שעשוע שיר, אז מי אנחנו שלא נסבר את אוזנו בדברי שבח והלל?

חמד של בחור הוא שעשוע. הגיח ברמת-גן העיר והקבוצה בתחילת המילניום הנוכחי ונתן אנרגיות של ארנב אנרג'ייזר מהספסל של ארז אדלשטיין, אז עוד מאמן בשיא ג'ינג'יותו. קליעה לא הייתה לו אז, אבל חוצפה חיובית דווקא כן, כמו גם תדמית של קרצייה הגנתית ונשמה בגודל הישבן של רנדי ווייט. ולדור שלא ידע את עכוזו של הרנדי – זה הרבה מאוד נשמה.

אחרי ארבע עונות ברמת-גן החליט שעשוע לשעשע קהלים אחרים ברחבי הליגה, ונדד עד להפועל ת"א. כן, עד לשם. מרחק-מרחק הינו, לא ככה? גם שם קיבל תפקיד של שחקן משלים והפליא באחוזים גרועים במיוחד מכל הטווחים, יש להודות. אבל שוב – לשם זה יש מרכוס האטנים מנוולים למיניהם. שעשוע כעודד יש בעיקר בשביל לעשות הגנה גם בשביל המרכוס האטנים למיניהם. קאפיש? נאה.

בעונה שלו באשקלון פתאום התרחש הסוויץ', ויש אומרים גם בו-זמנית, שהסוויץ' התרחש פתאום באשקלון, בעונה שלו שם. הבחור התחיל ליזום התקפית, קיבל יותר דקות והנקודות והאחוזים עלו בהתאם. פתאום גילה על עצמו דברים שהוא לא ידע, ואנחנו גילינו עליו דברים שלא ידענו שהוא יודע. מבולבלים? נאה.

מגמת השיפור השתמרה גם עם המעבר לראשל"צ, ובעונת 2007/08 הבחור קפץ מדרגה נוספת עם ממוצעים שהם שיאי קריירה בדקות (28), נקודות (11.7) ואחוזים לשלוש (44%).

מאוד מעודד מה שקרה לעודד, וחלק יאמרו שזה מאוד משעשע מה שקרה לשעשוע. אנחנו רק נטפח על שכמו ונשאל אותו בשקט, בסוד, שאף אחד לא ישמע – כמה בנות באמת עמדו בתור בימיו כנער שעשועים? כי עזבו אתכם סטטיסטיקות וכאלה, בסופו של דבר, הן תודו, זה באמת מה שחשוב.