יונתן שולדברנד. זה השם. לא שודלנברנד ולא סקולברנד, למי שמתעקש לקרוא את האיות בשבדית ולחשוב שמדובר באנגלית. בנו של לורנס הינו, איש הפועל רמת וגן והפועל עפולה אי אז בימים, שבדי אוריגינל שבחר לחיות באחד המושבים בצפון המדינה הקטנה שלנו. נכבדו ונעריכו על כך.

החבוב,יליד 1983, 2.04 בעל מראה ויקינגי למהדרין, שיחק במחלקת הנוער של הפועל גליל עליון ושם גם ניסה לפרוץ קדימה לראשונה, בלי הצלחה גדולה. הוא עבר מאוחר יותר לרמת השרון של ימי מיקי ברקוביץ' כבעלים וראה בה דקות פה ושם, כהנה וכשמה, אבל הקבוצה ירדה ליגה בתום אותה עונה (2005/06) ולא נרשמה המשכיות.

בצר לו ומשראה שלא בונים עליו במיוחד, לא בונים עליו – החליט לנצל את הדרכון הזר ויצא לשחק בשבדיה. מצחיק: האב השבדי עזב את שבדיה לטובת ישראל, הבן הישראלי נטש את ישראל לטובת שבדיה.

הוא הפך להיות אחד השחקנים הטובים בליגה השבדית וגם זומן למשחק אולסטאר מקומי ולנבחרת שם. לא נכחיש כי השבדים שמו עינם על ג'ואקים נואה, שאמו שבדית, אבל האיש בחר לשחק בנבחרת צרפת (אביו של נואה, יו נואו, הוא צרפתי). אז הלכו על שולדברנד. גם טוב. הבחור הרביץ כמה וכמה (וכמה!) משחקים לא רעים בכלל עם הנבחרת הזו.

הוא המשיך להתגלגל באירופה, שיחק תקופה קצרה בפינלנד, הגיע לליגה השנייה בספרד ועשה קצת בקבוצה הזו וקצת בקבוצה ההיא, עד שבקיץ 2011 קרא לו מאמננו האדמוני לשעבר להפועל ת"א אחרי שהתרשם ממנו לטובה בליגת הקיץ. ושולדברנד התייצב.

במספר משחקים לאורך עונת 2011/12 החבוב הויקינגי-ישראלי הרשים למדי בתנועת רגליים זריזה יחסית לגובהו, צ'אקה נאה כרפאל מחוץ לקשת, זיהוי מצבים וקריאת מהלכים, ואף הרביץ וואחד- סוג- של-הוק-שוט-בשמאל-עם-קרש בניצחון של הפועל ת"א בשמינית גמר הגביע נגד ג"ג הפקות ואירועים – משהו שלא רואים פה כל יום.

מאמננו האדמוני אמר אחרי אותו משחק ששולדברנד הוא ה-4 הכי מוכשר בארץ או משהו כזה, ונדמה ששכח איזה חבוב או שניים או שלושה בדרך. כך או אחרת, אחרת או כך, שולדברנד עדיין צריך להוכיח את עצמו כגבוה ישראלי לגיטימי בליגת קזינו הבכירה.

בינתיים, נעניק לו בכבוד רב ערך ב'זה א-ב של כדורסלע'.